לפעמים בתוך האימהות אנחנו כל כך עסוקות בלהיות שם בנוכחות מלאה עד שאנחנו מפסיקות לשים לב איפה אנחנו בתוך כל זה.
אנחנו נותנות, נענות, מחזיקות, מתמסרות…
עד שיום אחד אנחנו מגלות שהתמסרות הפכה לשכחה עצמית.
לכן היום אני רוצה להזכיר לך אמא יקרה –
הקשר שלך עם התינוק לא נבנה על כמה את מקריבה, אלא על כמה את נוכחת ובשביל זה את צריכה גם אותך.
להתמסר ולהיות שם עבור התינוק שלנו זו מתנה. אבל כשההיענות הופכת להתמכרות לקשר, כשאת לא משאירה לעצמך גבולות ורגעים של טיפול עצמי, את עלולה להיעלם בתוך התפקיד.
שימי לב החוסן הרגשי שלך, הגבולות הברורים וההקשבה לצרכים שלך הם אלו שמאפשרים לך להיות אמא יציבה, רגועה ונוכחת באמת.
להיות שם עבור מישהו זה חושב ונצרך כמובן אבל לא על חשבון עצמך. שימי לב שאת שומרת על עצמך ומאפשרת לעצמך רשות להיות גם אדם, גם אם לפעמים זה אומר לעצור ולנשום