כהורים, אין דבר שחשוב לנו יותר מאשר להעניק לילד שלנו ביטחון בעולם הזה. זהו הבסיס לכל התפתחות רגשית, פיזית וחברתית. אבל האם אנחנו באמת נותנים לו ביטחון כשאנחנו עסוקים בכיבוי שריפות? כשכל בכי קטן הופך להתמודדות מלחיצה שבה המטרה העיקרית היא "רק שלא יבכה"?
האמת היא, שהביטחון האמיתי שאנו רוצים להעניק לילד שלנו לא נובע מהשתקה מיידית של צרכיו, אלא מהבנה עמוקה שלהם. הורה שמוביל, שיודע להתאים את המענה המדויק לצרכים של הילד, הוא זה שמעניק לו את הקרקע הבטוחה באמת.
מה זה אומר בפועל?
להבין מה טוב עבורו ומה פחות – אילו גירויים תורמים לו ואילו מעמיסים עליו ורק יותר מפריעים ופוגעים.
לזהות את הצרכים האמיתיים שלו ולתת להם מענה מדויק ומתאים.
להוביל אותו בעולם, ולא לתת לו להוביל מתוך בלבול או פחד.
כשאנו כהורים לוקחים את ההובלה, הילד מרגיש שמקשיבים לו, שמבינים אותו, ושיש מי שמאפשר כניסה בטוחה יותר לעולם החדש. זה מה שמאפשר לו להירגע, לשחרר, ולצמוח מתוך תחושת ביטחון פנימי. לעומת זאת, כשאנו עסוקים רק בכיבוי שריפות ובהשתקה, הוא עלול להרגיש שאף אחד לא באמת רואה ומבין אותו, מה שיוצר תסכולים רבים, מצב מאיים, לא נעים ומבלבל עבורו.
הבסיס לביטחון של הילד שלכם מתחיל בהובלה שלכם – הובלה שמבוססת על הקשבה, הבנה, ותגובה מותאמת. זה לא אומר שלא יהיו בכי או אתגרים, אלא שדרכם תיצרו מרחב שבו הוא מרגיש שיש מי שמבין אותו, מקשיב לו ומאפשר לו להבין שיש על מי לסמוך.
כשהביטחון הזה קיים, הוא הופך להיות קרקע יציבה לכל צעד שהוא עושה בעולם.