הבכי לא תמיד אומר שיש צורך מיידי עכשיו ולפעמים זו פשוט השפה שנבנתה בינינו, הדינמיקה… רובנו כהורים מפרשים בכי כסימן מיידי לכך שהתינוק צריך משהו עכשיו (רעב, גזים, עייפות, ריפלוקס ועוד) אבל האמת הרבה יותר פשוטה והרבה פחות מורכבת וברוב המקרים הבכי הוא פשוט שפה, דפוס תקשורתי, הרגל רגשי שנוצר מתוך הדינמיקה היומיומית בינינו לבינו.
תינוק לומד במהירות מה עובד לו ומשרת אותו
וכשבכל בכי אנחנו מתייצבות, מזנקות, מתכווצות וממהרות להציל הוא מפנים שזו הדרך המרכזית להירגע, להרפות, לחוש בטוח בעולם הזה, ליצור שייכות וקשר. וכך מהר מאוד אנו מוצאים את. עצמינו כאשר הבכי הופך להיות לא רק ביטוי לרגש, אלא גם כלי תקשורתי שמרכז את כל יכולות הוויסות שלו, ההרגעה והיכולת להתמסר שתלוייה אף ורק באמא ולא רק אלא גם במנח מאוד ספציפי לרוב.
מה שחשוב להבין שתפקידנו לא לכבות ולהשתיק בכי אלא לשנות תגובה כלומר המטרה שלנו איננה ללמד תינוק לא לבכות. בכי בסוף זו שפה ותקשורת טבעית, לגיטימית ובריאה.
המטרה היא ללמד את הגוף והלב שלנו להגיב אחרת, לספר סיפור אחר לשנות אמונה, דפוס, דינמיקה שנבנתה והפכה לאוטומט וכשאנחנו אכן נשארות
✔ רגועות
✔ מובילות
✔ יציבות
✔ לא קופצות לאוטומט
אנחנו מעבירות לו מסר אחר לגמרי כזה שאומר הכל בסדר.
אין פה אסון.
יש עוד דרכים להירגע ולהיפתח לעולם ממקום נעים מאפשר ובטוח.
וכשזה המסר שלנו משהו פנימי אצלו משתחרר.
והוא כבר לא דרוך, לא קפוץ, לא תולה את כל יכולת ההרגעה שלו בידיים שלנו בלבד. כאשר אנחנו פחות נבהלות ויותר מובילות התינוק מרפה מהר יותר, הגוף שלו מתמסר לשינה, משחק, חקירה ולמידה, הוא פחות משתמש בבכי כדי להשיג שייכות ויותר משתף פעולה, הוא מתחיל לגלות שיש עוד מקומות בטוחים בעולם ולא רק הידיים של אמא. והשינוי הזה נוצר מתוך פניות ללמידה ולא ממקום קשוח שלנו או התעלמות והזנחה
היא מאפשרת לו לבנות ויסות פנימי אמיתי, מתוך מקום יציב, רגוע, מווסת יותר ברור ומכוון.
כי ביטחון אמיתי לא נבנה מהשתקה אלא מהובלה
הורים רבים מנסים לכבות, להשתיק, להעלים את הבכי.
אבל ביטחון לא מגיע משקט חיצוני.
הוא מגיע מהיציבות הרגשית של ההורה שמובילה את הסיטואציה ואומרת אני פה.
אני איתך.
אני לא נבהלת.
ואני אראה לך שיש עוד דרכים להירגע ולהיות בטוב ובבטחון בעולם הזה
וכשזה קורה התינוק פנוי הרבה יותר לחקירה, ללמידה, למשחק ולסקרנות שמפתחת.
הוא פחות זקוק לבכי ככלי מרכזי, ופחות מאמין שהדרך היחידה להתחבר אלינו היא דרך מאבקי כוח, התנגדויות ומצוקה קיומית.