אחד האתגרים הכי גדולים בתהליכי שינה עם משפחות הוא הצורך לצאת מהאוטומט, לעזוב את אזור הנוחות המוכר והידוע, ולעשות שינוי. זה קשה, וזה אפילו מפחיד לפעמים. הרי למה לשנות משהו שעובד "בערך"? למה לקחת סיכון כשאנחנו חוששים מהתוצאה?
אבל האמת היא שהשינוי הזה – היציאה מאזור הנוחות – הוא מה שמאפשר לנו בסופו של דבר לגדול, לצמוח ולחיות אחרת. כשאנחנו ממשיכים לפעול מתוך האוטומט, אנחנו לרוב חושבים רק על הטווח הקצר: "העיקר שיירדם עכשיו", "רק שלא יבכה", "אני אעשה מה שצריך כדי לשרוד את הלילה הזה."
אבל מה עם הטווח הארוך? מה עם הכישורים שילדנו יפתח לעצמאות בשינה? מה עם התחושה שלנו כהורים, שאנחנו לא רק מגיבים למצבים אלא מובילים את המשפחה שלנו בדרך שמקדמת אותנו?
יציאה מאזור הנוחות אומרת להיות אמיצים. זה אומר לשנות הרגלים, גם אם זה קשה בהתחלה, וזה קשה. זה אומר להיות נחושים, עקביים, גם כשלא רואים תוצאות מידיות. וזה אומר להסתכל קדימה, רחוק יותר מהכאן והעכשיו. להבין שהתהליך הוא השקעה לעתיד אחר, רגוע ובריא יותר – עבורכם ועבור הילד שלכם.
המעבר הזה יכול להיות מתסכל בהתחלה, אבל הוא מחולל חיים. כי כשאנחנו עוזבים את האוטומט ולוקחים אחריות מתוך מחשבה לטווח הארוך, אנחנו לא רק משפרים את השינה. אנחנו יוצרים סדר יום חדש, דפוסים חדשים, ובונים ביטחון אצל הילד שלנו וגם אצלנו כהורים.
אז נכון, זה לא תמיד קל. אבל זה שווה כל רגע. כי החיים האמיתיים עם השקט, הביטחון והשינוי מתחילים באמת כשאנחנו מעזים לצאת מאזור הנוחות שלנו🫶