כיצד נרגיש כהורים שאנו מובילים ומאפשרים לילדינו לצמוח

הורות היא תהליך דינמי ומתמשך של למידה והתפתחות, לא רק של הילדים, אלא גם שלנו כהורים. פעמים רבות, הרצון להעניק לילדינו את כל הכלים להצלחה ולרווחה יכול להוביל אותנו בלא מודע לנסות לשלוט בכל צעד שלהם. אך דווקא ההובלה שלנו כהורים לא מתבטאת בשליטה על כל פעולה, אלא במתן אמון, מרחב וביטחון שמאפשרים לילדינו לגלות את עוצמותיהם ולצמוח בכוחות עצמם.

אז כיצד נוכל להוביל את ילדינו מבלי לחסום את התפתחותם, ואיך נוכל לחוות תחושת סיפוק בכך שאנחנו מעניקים להם את התנאים המתאימים לצמוח ולגדול?!? 

 

מתן חופש בתוך גבולות ברורים – 

 

הובלה הורית מוצלחת מבוססת על יצירת סביבה שבה הילדים מרגישים חופשיים לחקור את סביבתם ולנסות, אך בתוך גבולות שנותנים להם תחושת ביטחון. חשוב להעניק לילד מרחב לפתח עצמאות ולנסות משימות בעצמו, אך יחד עם זאת להציב גבולות ברורים שמכוונים אותו ומאפשרים חופש מצד אחד, אך גם שומרים ומגנים עליו.

 

כאשר אנו יוצרים גבולות ברורים אך לא נוקשים מדי, אנחנו בעצם מראים לילד שלנו שאנחנו כאן לצידו, מאמינים בו, בוטחים בו, סומכים עליו ומאמינים ביכולותיו, מנווטים את הדרך ומספקים לו את היציבות הנחוצה כדי לחקור בבטחה. התחושה שאנו מצליחים להוביל את הדרך וליצור גבולות שמגנים עליו, מעניקה לנו ביטחון ושקט פנימי כהורים.

 

לראות את הילד באמת – לזהות את צרכיו הייחודיים

 

אחת הדרכים להוביל ולאפשר צמיחה היא על ידי כך שנראה ונבין את הילד שלנו כפי שהוא באמת, עם צרכיו ויכולותיו הייחודיים. זהו תהליך של הקשבה ותשומת לב – לראות מתי הוא מוכן ופנוי לנסות לבד, ומתי הוא זקוק לתיווך, להכוונה או עזרה שלנו.

 

על ידי ההקשבה לסימנים של הילד שלנו והבנת מה שמתאים לקצב ההתפתחות האישי שלו, אנחנו מאפשרים לו לצמוח בצורה בריאה. זה דורש מאיתנו גמישות ויכולת להיות שם עבורו כאשר הוא צריך אותנו, אך גם לזהות מתי עלינו לסגת אחורה כאשר הוא מוכן לצעוד קדימה בעצמו.

 

עידוד ותמיכה במקום פיקוח וביקורת – 

 

אחת הטעויות הנפוצות שלנו כהורים היא לרצות לשלוט או לפקח על כל צעד שהילד שלנו עושה, במחשבה שכך אנחנו שומרים ומגנים עליו או מבטיחים את הצלחתו. אולם, חשוב שנזכור כי תפקידנו כהורים הוא לא בהכרח למנוע ממנו להיכשל או לפקח על כל פרט, אלא להאמין בו, לסמוך עליו, לאפשר, לתמוך ולעודד. עידוד ותמיכה בו לוקחים בחשבון את הכוחות הייחודיים לו ומאפשרת לו לגלות אמון ביכולתו להתמודד, גם אם הוא עושה טעויות בדרך.

 

כאשר אנחנו נותנים לילדינו מקום לטעות וללמוד מטעויות, אנחנו מפתחים אצלם תחושת מסוגלות עצמית והבנה שלכל דבר יש תהליך של התנסות ולמידה. תחושת הסיפוק שכהורים אנו יכולים להרגיש מכך, היא שאנחנו תומכים בהם באמת ולא מנסים "לנווט" עבורם את הדרך – אנחנו סומכים עליהם שימצאו את דרכם עם העזרה, ההכוונה והתיווך שלנו מהצד.

 

להכיר את נקודות החוזק והחולשה של עצמנו – 

 

כדי להוביל בצורה נכונה ולהעניק לילדינו את המרחב והקרקע לצמוח, חשוב שנהיה מודעים גם לעצמנו. ככל שנבין את נקודות החוזק והחולשה שלנו, נדע איך להביא את עצמנו לידי ביטוי כהורים שמאפשרים את הצמיחה הבריאה והאמיתית. האם יש לנו נטייה להשתלט או להיות מגוננים מדי? האם אנו מתקשים לתת לילד לנסות ולהיכשל? התבוננות עצמית כזו יכולה לסייע לנו להימנע מתגובות שפוגעות בעצמאות של הילד.

 

לדוגמה, אם נזהה שאנחנו נוטים לקחת את המושכות בכל פעם שהילד נתקל בקושי, נוכל להיות מודעים לזה ולנסות לשחרר קצת את השליטה, לתת לו להתמודד. ככל שנשכיל להבין את עצמנו, נוכל להוביל את הילד לחקירה, התנסות ולמידה ממקום מודע ומדויק יותר עבורו שיוביל לצמיחה והתפתחות.

 

הערכה עצמית ותחושת מסוגלות שלנו כהורים – 

 

היכולת שלנו להוביל ולתמוך בצמיחה של ילדינו תלויה גם בתחושת המסוגלות שלנו כהורים. כאשר אנו מרגישים בטוחים בדרכנו וביכולת שלנו לספק לילדינו את מה שהם צריכים מבחינה רגשית, פיזית ומנטלית – אנו משדרים ביטחון ושלווה שמזינים את הילד עצמו. תחושת מסוגלות זו מאפשרת לנו לקבל את הילד כפי שהוא, להתמקד בצרכיו, וליהנות מתהליך ההורות תוך כדי צמיחה והפרייה הדדית.

 

לסיכום – ההובלה מאפשרת קרקע בריאה לצמיחה והתפתחות עצמאית

 

כהורים, תפקידנו להוביל, להיות מנהיגים, להורות את הדרך, לאפשר לילדינו לצמוח מתוך תחושת ביטחון, עצמאות ומתוך היכולת לביטוי אישי. בכך שאנו מעניקים להם את התמיכה הדרושה, אך גם מאפשרים להם למצוא את הכוח שלהם להתמודד, להתנסות, לחקור וללמוד – אנו נותנים להם את המתנה הגדולה ביותר – היכולת לגלות את עצמם.

 

התחושה שכהורים אנחנו מצליחים להוביל ולהוות בסיס יציב, תעניק לנו סיפוק עצום ותעזור לנו להרגיש שאנחנו מאפשרים לילדינו לצמוח ולהתפתח בצורה הבריאה והחיובית ביותר.