להשתחרר ממאבקים ולשמור על בהירות והובלה הורית

בהורות, כמו בחיים, לא מספיק רק לרצות שילדים ישתפו פעולה. אנחנו צריכים לפעול מתוך בהירות ועקביות. לפעמים, מתוך רצון לשמור על שליטה או מתוך חשש מתגובת הילד, אנחנו מוצאים את עצמנו נגררים למאבקי כוח מיותרים.

כשילד מתעקש, בודק גבולות או מגיב בתסכול, קל להרגיש שהוא "נלחם" בנו, אבל האמת היא שהוא פשוט בודק את התגובה שלנו. אם נתייחס לכל תגובה שלו כהתנגדות שמאתגרת אותנו ומתישה, נמצא את עצמנו נסחפים לרגשות של כעס, תסכול או חוסר אונים. אבל אם נזכור שהתפקיד שלנו הוא להוביל, להישאר יציבים ולהציב גבולות ברורים – נגיב אחרת.

הילדים שלנו רוצים אותנו בטוחים, ברורים ונינוחים. הם צריכים לדעת שגם כשהם כועסים או בוחנים אותנו, אנחנו לא מתערערים. כשהורה עומד יציב, לא נסחף לדרמות ולא הופך את ההתנגדות האישית שלו למאבק שליטה, הילד מרגיש בטוח יותר, והצורך שלו לבדוק גבולות בצורה קיצונית פוחת.

החופש האמיתי בהורות לא נמצא בוויתור או במאבק, אלא ביכולת לבחור איך להגיב מתוך מקום ברור, מכבד ומוביל🫶

דילוג לתוכן