חיפוש אחר הצלחות גדולות בהורות עלול להוביל לתסכול, כיוון שהתקדמותם של תינוקות וילדים מתרחשת בצעדים קטנים ומצטברים ובאופן שונה מאחד לשני. כאשר מתמקדים רק במטרות גדולות כמו "שינה רצופה כל הלילה" או "אכילה רגועה", אנו עלולים לפספס את הרגעים הקטנים שבהם מתרחש הקסם האמיתי של היומיום, המענה המדוייק לצורך אותו מבקשים, של המשך ההתפתחות, הגדילה והלמידה. ציפיות לא מציאותיות שלנו להצלחות מהירות עלולות ליצור תחושת כישלון, להפחית סבלנות, לפספס סימנים כאלו ואחרים ולהפעיל לחץ מיותר עלינו ההורים ועל התינוק כמובן.
במקום זאת, חשוב לזהות, לחפש, להאיר ולהעריך את ההצלחות הקטנות שבונות וסוללות את הדרך. למשל, אם תינוקכם מצליח להחזיק את הראש לכמה שניות יותר מהרגיל – זהו הישג משמעותי המקרב אותו לשלב הבא בהתפתחות. שינוי הפרספקטיבה מאפשר לנו לראות את הצעדים הקטנים כהצלחות בפני עצמן. במקום לשאול "למה הוא עדיין לא מתהפך?", אפשר לשאול "מה הוא עושה היום שלא עשה אתמול?".
גישה כזו מפחיתה ללא ספק מאבקים, מחזקת ביטחון עצמי, גם שלנו כהורים וגם של התינוק שלנו וממלאת את היום בתחושת סיפוק אדיר ואושר שאין שני לו.
זיכרו, הורות היא מסע, לא יעד. כשמתמקדים ברגעים הקטנים ומעניקים להם מקום של כבוד, נבנית תמונה גדולה ורחבה יותר של אושר, נחת, צמיחה, שמחה, סיפוק וגאווה גדולה🫶
ורגע בהקשר לחנוכה, הלא הוא גם חג האור, אנחנו לומדים שאפילו האור הקטן ביותר יכול להאיר חושך גדול. כך גם בהורות – ההצלחות הקטנות הן כמו נרות החנוכה, שמצטרפים יחד כדי להאיר את הדרך. כשאנחנו מתמקדים ברגעים הקטנים, כמו חיוך ראשון, ניסיון חדש, או אפילו רגע של שקט משותף, אנחנו מדליקים אור של שמחה, תקווה והתקדמות בחיי המשפחה. בואו נאיר את ההצלחות הקטנות ונחגוג אותן בכל יום, כי הן אלו שמביאות אותנו לנס הגדול של המשך הגדילה וההתפתחות