ליווי אמיתי הוא אחד הדברים העדינים ביותר שיש. הוא לא “פתרון”, הוא לא “תיקון”, והוא בטח לא לקיחת המושכות מידיים של הילד. ליווי אמיתי הוא מתנה כי הוא נותן לילד משהו שאף אחד לא יכול לתת במקומו
את תחושת היכולת והמסוגלות.
כשאנחנו עושים במקומו הוא אולי מצליח באותו רגע, אבל הוא לא באמת לומד על עצמו.
כשאנחנו מלווים אותו בסבלנות, בנוכחות, בהקשבה, הוא לומד שהוא יכול ומסוגל.
מה זה בעצם ללוות
ללוות זה להיות ליד, לא לפני. זה לתת תמיכה, לא שליטה. זה להושיט יד, אבל לא למשוך.
זה להחזיק מרחב בטוח, שבו הוא יכול לנסות, לטעות, להתבלבל, ליפול ולקום.
ליווי הוא לא פעולה הוא מצב תודעה. הוא אמירה:
"אני איתך. אתה לא לבד. ואתה מסוגל."
ליווי מתוך אמון יוצר ילד עם עמוד שדרה פנימי כשילד חווה שלצד כל קושי יש מבוגר שנותן בו אמון, שסומך עליו ומאפשר, הוא לומד לא לפחד מקושי.
הוא לומד שהאתגר הוא לא איום הוא הזדמנות.
והוא לומד שהיכולות שלו גדלות ככל שמאפשרים להן להתגלות. וזה הבסיס להכל. לביטחון העצמי, לסקרנות, לרצון לעצמאות, ליכולת הגמישות והויסות הרגשי.
זה גם מזכיר לנו משהו כהורים… שלפעמים הרצון “לעשות במקומו” מגיע מאהבה ומהרצון הכי טוב כמובן אבל גם מפחד ודאגה לילד שלנו.
פחד שהוא יכאב, ייחלש, ייכשל, יתבלבל.
אבל כשהאהבה מנחה אותנו ולא הפחד
אנחנו יכולים לתת את המתנה החשובה ביותר שהיא נוכחות שמחזיקה, במקום פעולה שמחליפה.
ליווי אמיתי הוא לא לקחת מהילד את הדרך אלא את הבדידות מהדרך.