כהורים, אנחנו נתקלים פעמים רבות במצבים שבהם התינוק שלנו מביע חוסר נוחות כלפי חוויה מסוימת, בין אם זו חשיפה למרקם חדש, מנח שונה, זמן על הבטן, או סביבה רועשת. במקרים כאלה, הנטייה הטבעית שלנו היא לפרש את התגובה שלו כ"לא אוהב" או "זה לא מתאים לו". אך האמת היא שלרוב, אין מדובר בחוסר אהבה או העדפה, אלא בפער בין מוכר, נעים ובטוח למשהו חדש, מפחיד ומאיים, בין בטוח ללא בטוח.
למה תינוקות מתקשים עם חוויות חדשות?
תינוקות לומדים את העולם דרך חוויות חדשות, אך לכל אחד יש את הקצב האישי שלו להסתגל. כאשר הם נתקלים במשהו לא מוכר, זה עשוי לגרום להם להסס, להגיב בבכי או להירתע, ולא כי הם בהכרח לא אוהבים, אלא כי הגוף והמערכת החושית שלהם זקוקים לזמן הסתגלות, כזו שתאפשר תחושת ביטחון.
במקום להסיק שתינוק "לא אוהב", חשוב לזהות שהאתגר נובע מכך שהוא פשוט עדיין לא נחשף, לא מכיר או עדיין לא מרגיש מספיק בטוח, ולכן זקוק לחשיפה הדרגתית כדי להכיר, להסתגל ולהתרגל.
מהי חשיפה הדרגתית ולמה היא חשובה?
חשיפה הדרגתית היא הדרך שבה אנו עוזרים לתינוק להסתגל בהדרגה לחוויות חדשות, תוך שמירה על תחושת ביטחון ונוחות. המטרה היא לא לדחוף אותו בבת אחת אלא לאפשר לו את הקצב שלו על מנת שיוכל להיות פנוי ללמידה וחקירה של משהו חדש ולא מוכר.
איך נעשה את זה נכון?
נתחיל במינון קטן – חשיפה לזמן קצר, בעוצמות שונות ומגוונות, ובסביבה נעימה. למשל, אם מתקשה עם זמן על הבטן, אפשר להתחיל מכמה רגעים נעימים על החזה של ההורה לפני שמניחים אותו על משטח, שימוש במנחים שונים ומגוונים בהתנהלות היומיומית, כאלו המאפשרים לו להתערסל ולהרפות ולהאריך מצד אחד, ומצד שני להזדקף, לקצר ולחזק.
נשדר ביטחון ורוגע – תינוקות מרגישים את האנרגיה שלנו. ככל שנשדר להם שהחוויה נעימה ובטוחה, כך יהיה להם קל יותר להיפתח ולהיחשף אליה מתוך מקום מאפשר, רגוע, סומך ובטוח
נשמור על עקביות וסבלנות – חוויות חדשות לוקחות זמן. חזרה הדרגתית ועקבית תאפשר לתינוק להתרגל ולהרגיש נינוח.
נקשיב לקצב האישי של התינוק – לפעמים זה בכלל לא החוויה עצמה שמאתגרת, אלא העיתוי. תינוק עייף, רעב או מוצף בגירויים לא פנוי ללמידה, ולכן חשוב לזהות מתי נכון לו להיחשף ואיך.
למה לא לוותר?
כאשר אנחנו מוותרים מהר על חוויות מסוימות כי הוא "לא אוהב", אנחנו עלולים למנוע ממנו למידה והתפתחות, ודווקא לשמר יותר ויותר את החוויה המפחידה, הלא נעימה והמאיימת, שתוביל לעוד ועוד פחד, דריכות וחוסר פניות. במקום זאת, אם נאפשר לו להתנסות בהדרגה, נגלה שהוא מצליח להתרגל, מסתגל ומקבל ביטחון.
הדרך להפוך אתגר להזדמנות היא קודם כל להאמין בעצמינו שלא קרה באמת אסון, ולאפשר לתינוק את הכלים להם זקוק על מנת להתמודד, לאפשר לו לחקור ולהכיר, ולהיות שם עבורו בסבלנות ובתמיכה. כך, עם הזמן, החוויות הלא מוכרות יהפכו למוכרות, ונראה כיצד התינוק שלנו נפתח לעולם ממקום בטוח, סקרן, חוקר, רוכש ביטחון, עצמאות ויכולת להתמודד עם העולם שסביבו🫶