אין גיל מסוים שבו "צריך" להעביר ממיטת תינוק למיטת מעבר, ואין אירוע שמחייב לעשות זאת דווקא עכשיו. המעבר הוא החלטה הורית שמגיעה מתוך הבנה שהילד בשל לשלב הבא, גם אם הוא לא בהכרח ישתף פעולה מיד.
האם זה אומר שהילד יקבל את המעבר בקלות? לא תמיד. אנחנו לא שולטים בבחירות שלו, אבל אנחנו יכולים להוביל את התהליך בצורה ברורה ורגועה. יש ילדים שמבינים מהר מאוד שגם כשהם יכולים לצאת מהמיטה באופן עצמאי, זה עדיין זמן לשינה, ויש כאלה שיבחנו את הגבולות שוב ושוב.
לכן, כשאנחנו מחליטים שהגיע הזמן, חשוב שנעשה זאת מתוך החלטה שלמה, מתוך אמונה שזה נכון לו, ולא כי הוא "צריך" או כי "ככה עושים". אם הוא מתקשה, נוכל לעזור לו להסתגל דרך יצירת מסגרת ברורה:
שיח מקדים – להסביר לילד את השינוי ולתת לו תחושת שליטה (למשל, לבחור את המצעים החדשים).
גבולות ברורים – להבהיר שבדיוק כמו קודם, המיטה היא מקום להירגע להרפות ולהתמסר על מנת להגיע לשינה, והציפייה היא שיישאר בה.
שדר של ביטחון – ככל שאנחנו בטוחים שזה הצעד הנכון ולא משדרים חששות או ספקות, כך קל יותר יהיה לו להסתגל. חגיגיות – אפשר להפוך את המעבר לחוויה חיובית ומרגשת, למשל באמצעות טקס קטן או התלהבות משותפת.
ככל שניגש לתהליך בגישה בטוחה ושמחה, כך גדל הסיכוי לשיתוף פעולה מוצלח ולמעבר נעים ורגוע לשלב הבא.
בהצלחה 🫶