כהורים, אנחנו מוקפים בהשוואות. אנחנו נחשפים לגיל שבו "כבר אמורים להתהפך", לסטנדרט של מתי "כבר אמורים לזחול", ולציפיות של מה "נורמלי" ומה "מעכב". אבל תינוקות אינם זקוקים להשוואה הם זקוקים למגע נוכח ובטוח, לתנועה במרחב, למבט שמקבל אותם כפי שהם, למרחב שמאפשר להם לגלות את עצמם בקצב שנכון להם.
התפתחות היא לא מרוץ. אין קו סיום, ואין מדליה למי שהגיע ראשון. המסע ההתפתחותי מורכב מהרבה יותר מאבני דרך והוא מורכב מהאופן שבו התינוק נוכח בגוף שלו, מגלה את יכולותיו, מתמודד עם אתגרים, ויוצר חיבורים בין גוף לנפש, בין תחושה לרגש, בין תנועה להבנה.
הקצב שבו הדברים מתרחשים מושפע ממגוון גורמים אם ממבנה גוף, טונוס שרירים, ויסות חושי, מזג, איכות השינה, סביבת החיים, ולפעמים גם תחושות שאנחנו מעבירים הלאה בלי לשים לב כמו לחץ, דאגה, צורך להאיץ, או לפצות.
דווקא מתוך שהות, נוכחות ואמון הילד שלנו מקבל את התנאים שהוא צריך כדי להתפתח באופן מיטבי. לא כי "דחפנו" אותו קדימה, אלא כי אפשרנו לו להיחשף, להכיר ולגלות את הדרך מבפנים.
אז בפעם הבאה שתעלה השוואה, או תתעורר דאגה עצרו לרגע. הביטו בילד שלכם. שאלו את עצמכם מה הוא מראה לי עכשיו? מה הוא צריך באמת? ואיך אני יכול/ה פשוט להיות שם איתו, בלי לשפוט, להתאכזב, להאיץ, לתקן, בלי להשוות, רק ללוות באהבה?
שם, במקום הזה, נולדת התפתחות אמיתית והיכולת להתמודד להתמודדות עם אתגרים.
ואם אתם מרגישים שאתם זקוקים ללווי מקצועי, מישהו שיראה אתכם ואת הילד שלכם בדיוק כמו שאתם אני כאן. באהבה, בהקשבה, ובאמונה שכל ילד יכול כשהוא מקבל מקום להיות🫶