שינה היא חלק קריטי בהתפתחות התינוק, וישנם גורמים רבים המשפיעים על איכות השינה ויכולתה לתרום להתפתחות הבריאה של התינוק. הנה כמה עובדות חשובות על שינה אצל תינוקות, ואיך ניתן לנהל את זמני השינה שלהם בצורה שתמנע הרגלים מרחיקי שינה בהמשך.
מבנה השינה והשעון הביולוגי
מבנה השינה אצל תינוקות מושפע באופן ישיר מתהליך התגבשות השעון הביולוגי, שהוא המנגנון הפנימי שמווסת את המחזוריות של השינה והערות על פי מחזורי היממה (24 שעות).
בחודשים הראשונים לחיי התינוק, השעון הביולוגי שלו עדיין לא מפותח במלואו. תינוקות נולדים ללא הבחנה ברורה בין יום ולילה, מה שגורם לכך שהם ישנים ומתעוררים באקראיות לאורך כל היממה. סביב גיל 3 חודשים, השעון הביולוגי מתחיל להתגבש בהדרגה, עם הבחנה טובה יותר בין היום ללילה. החשיפה לאור היא זו המסייעת לוויסות השעון הביולוגי.
אור היום משחק תפקיד מרכזי בוויסות אותו השעון על ידי השפעה על ייצור ההורמונים במוח, ובעיקר על ייצור המלטונין – אותו הורמון שינה אשר מסמן לגוף שהגיע הזמן לישון ומסייע לו להירגע ולהתכונן לשינה.
וזה קורה כשאנו קולטים אור דרך העיניים: האור הנקלט בעיניים, במיוחד אור שמש טבעי, נשלח לאזור במוח, שהוא אזור האחראי על ה"שעון המרכזי" של הגוף, והוא אחראי על סנכרון השעון הביולוגי שלנו עם מחזורי היום והלילה.
ועם רדת החשיכה, לקראת ערב, כאשר קרני השמש נשברות, והחשיפה לאור מופחתת, אז מתחיל המוח להפריש את המלטונין, מה שגורם לתחושת עייפות ומכין את הגוף לשינה.
לכן חשוב מאוד להכניס לשגרת היום שלנו טיול בחוץ ולהיחשף לקרני השמש ולא רק כאשר התינוק סגור בתוך העגלה כדי שהתהליך החשוב במיוחד להתפתחות השעון הביולוגי יתממש בצורה טבעית ומיטבית. אותה החשיפה לאור יום במהלך שעות הפעילות עוזרת לתינוק ללמוד להבחין בין יום ללילה, מה שמוביל בהדרגה לשיפור במבנה השינה ולשינה רציפה יותר בלילה.
הרגלי שינה מותאמים: יצירת סדר יום קבוע הכולל זמני שינה במהלך היום, האכלה, חשיפה לגירויים ופעילות מותאמת לגיל התינוק עוזרת לו לפתח שגרה שתומכת בהתפתחות השעון הביולוגי.
מכאן באה ונשאלת השאלה לגבי שנות יום של התינוק. במידה והורמון השינה, המלטונין מופרש רק עם רדת החשיכה ולקראת ערב, כיצד מצליח התינוק אם כך לישון במהלך היום.
מחקרים מראים כי ישנה נדנדה הורמונלית אשר אחראית על השינה במהלך היום, וכשהורמונים מעוררים כמו אדרנלין וחבריו נמצאים בשיא תהייה עירות, וכאשר הם בנסיגה מתאפשרת השינה.
התפתחות השעון הביולוגי
סביב גיל שלושה חודשים מתחילה בשלות המערכת ההורמונלית, שמגיעה לשיאה בגיל חמישה חודשים. בשלב זה כבר ניתן להבחין בין יום ללילה, ושעות השינה ביום מסודרות יותר (בין 3-4 פרקי שינה ביום).
תפקיד ההורמונים בשינה
הורמון המלטונין, האחראי על שנת הלילה, מופרש ברמות הגבוהות ביותר עם רדת החשיכה. במהלך היום, השינה מתאפשרת כשההורמונים המעוררים נמצאים בנסיגה. לכן, אם ננסה להרדים את התינוק בשעות שאינן מתאימות, השינה לא תתאפשר או שתתאפשר אחרי מאבק ארוך והתנגדויות לרוב, מה שיוביל פעמים רבות לשינה לא הכי איכותית עם התעוררויות רבות.
חלונות שינה וזמני הערות
כדי להבין את הקשר בין חלונות השינה וזמני הערות של התינוק, חשוב להבין שבמהלך זמני הערות התינוק צריך לקבל את הגירויים הנכונים והמותאמים עבורו: סוגי מגע שונים, תנועה מעוררת במרחב , ערסול והיכולת לעזוב לשחרר ולהרפות, יכולת לשהות עצמאית על משטח הפעילות ועוד. גירויים אלה משתנים מתינוק לתינוק ועוזרים לו להיפתח בהדרגה לעולם החדש שמחוץ לרחם מתוך מקום בטוח ומאפשר ללמוד לבטוח, לפרוק אנרגיה, להתעייף פיזית, להרפות, לעזוב החזקות שריריות ומתח קיים, לנוח ולהתכונן לשינה ממקום נעים ונוח.
ניהול סדר יום מותאם
כדי לאפשר סדר יום כזה שיתאים לתינוק שלי ויאפשר עירות טובה, הפנויה ללמידה וחקירה כזו המאפשרת להינות ולחוות את אותם הגירויים להם זקוק, כזו המובילה בסופו של פרק העירות לשינה טובה ואיכותית, עלינו לנהל סדר יום כזה שבו זמני העירות מוקדשים למעורבות וקבלת גירויים. כך, כשהתינוק יגיע לזמן השינה, הוא יהיה מוכן לשינה מכל הבחינות, מה שיאפשר שינה טובה ביום ובכך גם תשפיע על שינה טובה ואיכותית בלילה. ופחות יזדקק שם למעורבות שלנו. (כי קיבל אותה במהלך היום!!)
לסיכום
שינה היא תהליך טבעי והיא אחד הדברים היחידים שהתינוק אכן מסוגל לבצע ללא שום תיווך ועזרה כביכול כבר מגיל לידה, כל עוד כמובן נאפשר לו את אותם הגירויים ההישרדותיים והקיומיים להם זקוק בזמנים הנכונים. חשוב שנכיר את חלונות השינה ואת הצרכים ההתפתחותיים של התינוק כדי לאפשר שינה טובה, רגועה ואיכותית שתתרום להתפתחותו הבריאה.