כאמהות, אנחנו נכנסות להורות מראש כשאנחנו עם ידע רב, ציפיות, תיאוריות, גישות, קבוצות פייסבוק, עצות מאמא, מהשכנה, ומהחברה שגידלה כבר שלושה לפחות.
אבל אז מגיע התינוק הפרטי שלנו וכל מה שקראנו, שמענו, חקרנו רבות וחשבנו מרגיש פתאום אחר ולא לגמרי קשור. כי אין ספר שמכין באמת לרגע הזה עם הוראות הפעלה מדוייקים שמאפשר את החוויה בה התינוק נמסר לידיים שלנו. תינוק אחד ויחיד, שלא בהכרח דומה למה שציפינו, ייחלנו, חלמנו, פנטזנו. עם צרכים, דרישות, תגובות שונות, שפה משלו ולצידו, גם את שמשתנה. גם את, בפעם הראשונה בתוך החוויה החדשה והלא מוכרת לשום דבר שחווית מימייך.
בתוך כל זה חשוב לזכור כי הדרך שלך עוד לא באמת נכתבה.
והאמת? אין דרך אחת.
וזה לא עניין של נוסחאות ולא כל תינוק באמת אוכל כל 3 שעות, לא כולם נרדמים לפי הספר.
ומה ש"עבד" אצל חברה שלך, או אצל אמא שלך איתך, לא בהכרח נכון עכשיו, כאן, עם התינוק שלך.
ולכן, דווקא בתוך כל הידע הקיים שכרגע מרגיש יותר כמו הצפה אחת גדולה חשוב רגע לעצור.
לנטרל רעשי רקע.
להניח למה ש"צריך".
להקשיב למה שיש.
למה שהתינוק שלך מנסה להגיד, ולמה שאת מרגישה.
כי היכולת שלך לשהות שם, עם חוסר הוודאות, עם חוסר הביטחון והידע הרב שנרכש הם דווקא אלו שיעזורו לך יותר להתחבר בטבעיות ובנוכחות.
ולא למה שצריך אלא למה שנכון. עכשיו. לכם.
ואני כאן כדי לעזור לך לעשות את זה בדיוק בדרך שלך. שלכם.
אם לעזור בלנטרל את רעשי הרקע, לחדד את ההקשבה והנוכחות,
וללמוד להרגיש בטוחה גם כשלא בטוח.
ולבנות בתוכך תחושת ביטחון חדשה כזו שלא תלויה בתיאוריה או בעצה של אחרים בהכרח,
אלא בחיבור האישי, האמיתי, שבינך לבינו.
כי את לא אמורה לדעת הכל מראש.
את בעיקר צריכה להרגיש ולהיות נוכחת שם.
ואם תלכי יד ביד עם מה שנכון לך, תגלי שזה מספיק לעת עתה.
ושאת – זה מה שהוא הכי צריך כרגע.