אחד הדברים החשובים ביותר בהורות הוא לדעת מה אנחנו רוצים ולתקשר את זה בבהירות ובהחלטיות. ילדים מרגישים כשאנחנו בטוחים בעצמנו, וגם כשאנחנו לא. הם קולטים את הטון, את שפת הגוף, את הספק, את ההיסוס, החששות וגם את הוודאות, הנחישות, את השקט הפנימי ואת העקביות.
כאשר אנחנו ברורים, החלטיים ועקביים זה נותן לילד תחושת ביטחון. הוא יודע מי מוביל את הסיטואציה, הוא מרגיש שיש לו על מי לסמוך, שההורה שמולו יודע מה הוא עושה. הוא לא צריך לבדוק גבולות שוב ושוב, כי הגבולות קיימים, והם ברורים. הוא יכול להירגע, להתמסר ולשתף פעולה.
לעומת זאת, כשהמסר שלנו מעורפל, מתנצל, מתבלבל או משתנה כל רגע וחסר עקביות והובלה זה יוצר חוסר ביטחון. הילד ינסה להבין מי אחראי כאן, מי מוביל. במצבים כאלו נראה יותר מאבקים, התנגדויות, התקפי זעם, חוסר שיתוף פעולה לא בגלל שהילד רוצה באמת להכעיס ולעצבן, אלא כי הוא מחפש את הביטחון שאבד.
החלטיות לא אומרת נוקשות. בהירות לא אומרת שתלטנות. להפך אלו יסודות שמאפשרים גמישות, בחירה ותקשורת פתוחה, מתוך מקום בטוח וברור.
למשל במקום להגיד "אולי תסכים לשים פיג'מה?"
נאמר: "עכשיו שמים פיג'מה, אחר כך נספר סיפור."
במקום: "אני מבקשת שלא תעשה את זה שוב, טוב? בסדר?…"
נאמר: "ההתנהגות הזו לא מקובלת. אני לא מרשה. אם זה יקרה שוב, נפסיק את המשחק."
אולי בהתחלה זה ירגיש לכם לא טבעי או קשוח אבל עם הזמן, תגלו שדווקא הבהירות הזו יוצרת יותר קרבה, פחות מאבק, ויותר שקט בבית.
זכרו, הילדים שלנו לא צריכים הורים מושלמים. הם צריכים הורים בטוחים, שלמים, נחושים ברורים. כאלה שמובילים🫶