אחד המרכיבים החשובים ביותר בשינה הוא שההורה יהיה ברור עם עצמו קודם כל מה המטרה, ואיך רוצים להגיע אליה. כשאנחנו ניגשים להרדמה בלי החלטה פנימית ברורה, ופעם פועלים בצורה אחת ופעם בצורה אחרת, המסר שמתקבל אצל הילד הוא בלבול אחד גדול ואותו הבלבול מוביל לכך שהילד מתחיל “לנהל” את הסיטואציה, כי הוא מזהה שהתגובה שלנו לא קבועה, והוא בוחן אותנו בכל פעם מחדש. מצב כזה לא רק מעכב את תהליך הלמידה, אלא גם יוצר תלות גדולה יותר בנו, כי אין שם באמת עוגן ברור למה לצפות.
לעומת זאת, כשאנחנו מגדירים לעצמנו בבירור למשל, האם אנחנו שואפים להניח במיטה ולצאת או להישאר בחדר בהדרגה ופועלים בהתאם בעקביות והתמדה, הילד לומד מהר מאוד מה מצופה ממנו. זה יוצר תחושת ביטחון עבורו, מאפשר לו להבין את הסיטואציה, ומעודד למידה יעילה יותר של הרדמה עצמאית.
העיקרון הוא כזה שככל שיש יותר בהירות פנימית שלנו כהורים ועקביות בהתנהלות כך נגיע מהר יותר לשקט והביטחון להם זקוקים כל כך על מנת להיכנס לשינה טובה ואיכותית ולהירדם מבלי הדריכות הזו כל פעם שמתעוררים ומצפים שיגיעו להציל אותם